אלימות נגד נשים תמונת מצב בישראל

אלימות נגד נשים

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים מצוין מדי שנה ב-25 בנובמבר. היום הזה נועד להעלות מודעות למגפה השקטה של אלימות מגדרית הפוגעת במיליוני נשים ברחבי העולם ולקרוא לפעולה נרחבת למניעת האלימות ולטיפול בה.

משמעות היום

יום זה הוכרז על ידי האו"ם בשנת 1999 לזכר האחיות מיראבל מהרפובליקה הדומיניקנית, שנרצחו בשנת 1960 בשל פעילותן נגד משטר הדיקטטורה. האחיות הפכו לסמל למאבק נגד אלימות מגדרית ולמאבק לזכויות נשים בכלל.

אלימות נגד נשים

היא אחת התופעות החמורות ביותר הפוגעות במרקם החברתי. בישראל, כמו בעולם, מאות נשים נפגעות מדי שנה מאלימות פיזית, מינית, נפשית וכלכלית. יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים מצוין בכל שנה ב-25 בנובמבר במטרה להעלות מודעות, להניע לשינוי ולעצור את התופעה. האם ישראל מתקדמת בתחום זה, או שמא אנו מדשדשים במקום?

נתוני האלימות בישראל: מציאות עגומה

לפי דו"חות של משטרת ישראל וארגוני סיוע, ישנה עלייה מדאיגה במקרי האלימות בשנים האחרונות.

  • בשנת 2023 דווח על כ-18 מקרי רצח של נשים על רקע מגדרי. מנתוני שדולת הנשים עולה כי מתחילת השנה 2024 נרצחו בישראל 30 נשים.
  • מעל 20,000 פניות התקבלו במוקדים של ארגוני הסיוע לנשים נפגעות אלימות. הנורא שידוע לארגונים השונים שיש 200,000 נפגעות בשנה אך רק רבע מתוכן פונות לסיוע ומדווחות.
  • מאות נשים וילדים שוהים במקלטים בכל רגע נתון.

העלייה במקרי האלימות יוחסה בין היתר ללחצים חברתיים וכלכליים, כולל תוצאות מגפת הקורונה, והמלחמה. עם זאת, התקדמות נרשמה בתחום המודעות הציבורית ויישום חוקים חדשים.

חוקים ויוזמות למניעת אלימות

מדינת ישראל חקקה חוקים רבים במטרה להתמודד עם אלימות מגדרית:

  1. חוק למניעת אלימות במשפחה (1991): מאפשר לצווים להגנה, כולל הרחקת תוקפים מהבית.
  2. חוק הטרדה מינית (1998): מגדיר ומעניש עבירות של הטרדה מינית.
  3. חוק מענק קורבנות עבירה (2022): מסייע כלכלית לנפגעות עבירות מין ואלימות.

בנוסף, הוקמה תכנית "עיר ללא אלימות" המקדמת פעילויות חינוכיות למניעת אלימות מגדרית, לצד הגדלת התקציבים למקלטים לנשים במצוקה.

האם אנחנו מתקדמים או מדשדשים?

שאלה מרכזית העולה היא האם ישראל מתקדמת בטיפול באלימות נגד נשים או נשארת במקום. האם ישראל באמת מתקדמת? התשובה מורכבת:

בתחום המודעות והחקיקה: ישנה מגמה חיובית. ישראל נוקטת צעדים משמעותיים להילחם בתופעה, והנושא זוכה לסיקור תקשורתי נרחב.

במציאות בשטח: התמונה קשה מאוד. מקרי האלימות אינם יורדים, ורבים מדווחים על טיפול לא מספק במקרי חירום.

גורמים מקצועיים טוענים כי הפתרון טמון בחינוך מגיל צעיר, שינוי נורמות חברתיות וחיזוק האכיפה.

מבטיח זה לא יקרה שוב " התפלק לי"

אלימות בין בני זוג: נתוני 2022 חושפים את הכשל בטיפול ובאכיפה

הנתונים משנת 2022 חושפים תמונה מטרידה בנוגע לטיפול במקרי אלימות בין בני זוג. מתוך 16,500 תיקים שנפתחו, ברובם העבירה החמורה הייתה אלימות, וביתר – איומים. ברוב המקרים הקורבנות היו נשים והחשודים היו גברים. למרות חומרת התופעה, רק ב-23% מהמקרים (3,730 תיקים) הוגשו כתבי אישום, בעוד ש-77% מהתיקים (12,779 תיקים) נסגרו, בעיקר בשל חוסר ראיות (79% מהמקרים שנסגרו). נתונים אלו מעלים שאלות קשות על האפקטיביות של איסוף הראיות וטיפול המשטרה במקרים אלו, כמו גם על הצורך בשיפור מערכות האכיפה והמשפט להגנה על הקורבנות ולמיצוי הדין עם הפוגעים.

אלימות נגד נשים מה ניתן לעשות?

כדי להילחם בתופעה חברתית מדאיגה זאת, הפוגעת בערכי המוסר יש צורך בגישה רב-מערכתית:

חינוך מגיל צעיר: בבתי הספר יש לשים דגש על כבוד הדדי ושוויון.

הגדלת התקציבים: יש להרחיב את מספר המקלטים לנשים ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול.

תמיכה קהילתית: עידוד שכנים וחברים לדווח על מקרי אלימות חשודים.

המשך חקיקה ואכיפה: חיזוק חוקים קיימים ויצירת מנגנוני ענישה אפקטיביים בהרבה.

אלימות נגד נשים

יום המאבק מזכיר לנו את גודל הבעיה ואת האחריות המשותפת של כולנו להילחם בה. בעוד שחוקים ויוזמות מספקים קרן אור קטנה, הנתונים הקשים מראים שהמאבק עוד רחוק מלהסתיים. עלינו כחברה לפעול יחד לחינוך, אכיפה ושיפור מערכי הסיוע כדי להבטיח עתיד בטוח ושוויוני לנשים ולכלל החברה.

הזמנה לשיתוף והבעת דעה

" אל תגידי לי זה לא יקרה" תופעת האלימות נגד נשים אינה עניין פרטי בלבד – היא נוגעת לכולנו כחברה. אנו מזמינים אותך, הקוראת, לשתף את סיפורך, להביע דעה או להעלות רעיונות כיצד ניתן לשפר את המאבק בתופעה. כאן אצלנו בבלוג האתר.

נתקלת במקרה של אלימות? אל תהססי לפנות לעזרה בקווי חירום: 118 של משרד הרווחה או 100 למשטרה.

מכירה עמותות שמבצעות שינוי? שתפי אותן בתגובות כדי להרחיב את המודעות.

אלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית רחבת היקף, הנוגעת לכל מגזר, מעמד ורקע סוציו-אקונומי.

No comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *